ערב זכרון גם הוא אירוע "חיים שכאלה", לזכרו של אדם אהוב, אדם אהוב וחשוב לנו. תחקיר לקראת ערב זכרון אינו קל לאף אחד מהגורמים. לא למשפחה הזוכרת ולא לי. אפשר לומר שהאירוע עצמו מתחיל עם התחקיר עצמו. הזכרונות, התיעוד, הדמעות, הכעסים, הפיספוס... הכל יוצא החוצה כבר בשלבים הראשונים של התחקיר שהופך לתחקיר טעון למדי. גם בתחקיר וגם באירוע עצמו מתאפשר ביטוי עמוק ומרגש של האנשים שהיו איתו במגע, שנבנו דרכו, שאהבוהו .
ערב כזה מאפשר הבעת הערכה והוקרה לאדם שהיה והיכרות של אותו אדם מול הדור הצעיר שלא הכירו היטב. בנוסף, מתאפשרת פרידה נוספת ממנו, סגירת מעגל במקרים מסוימים.
ערבי זכרון הינם הזדמנות לומר בקול רם את אשר לא אמרנו בזמנו.
ערב כזה הוא ערב מעשיר, ערב של התכנסות נרגשת של זכרונות ורגשות משותפים. פעמים רבות מפתיע היות ובמרחק של זמן, יוצאים החוצה סיפורים ועובדות שלא היו ידועים בעבר, כאלה שחמקו מעיננו או נראו כמובנים מאליהם תוך כדי ההתנהלות בעת חייו ולאחר מותו התגלו מחדש או קיבלו משמעות נוספת.
בנוסף לעריכת התוכן ולהנחיה של ערב כזה, ממליצה ליצור ספר תיעודי לזכרו של האדם שהלך לעולמו.
בספר - תמונות מחייו, עדויות וסיפורים. גם ספר תיעודי לזכרו של אדם אהוב מהווה סוג של פרידה ממנו. בנוסף, תמונות מתפזרות ונעלמות - הספר נשאר.